היסטוריה של "רוח צה״ל"
והצורך בעדכון

הרקע ההיסטורי

מסמך "רוח צה״ל" החל את דרכו באמצע שנות התשעים של המאה הקודמת, בניסיון לעצב לצה״ל "קוד אתי". לרבים מקצועות בעולם יש קוד אתי — אבל השירות בצה״ל איננו מקצוע, וגם לא משלח יד.

השירות בצה״ל מבוסס על חוק שירות ביטחון, ומהווה חובה עבור הכלל. צה״ל מהווה את צבא העם — אחד היחידים בעולם המופעל כשירות חובה. השירות איננו מקצוע, כי אם שליחות המחייבת מסירות נפש של ממש.

לכן, עם הזמן, עבר המסמך שינוי ממעמד של "קוד אתי" למה שהוגדר כ"מצפן ערכי". אך גם הגדרה זו, כפי שיתברר בהמשך, לא תפסה את עומק המהפך הנדרש.

שלוש סיבות להיווצרות המסמך המקורי

המסמך הנוכחי נכתב על רקע אתגרים מגוונים שאפיינו את התקופה:

1. לחימה בטרור במעטפת אזרחית — שנות פיגועי האינתיפאדה הראשונה והשנייה.
2. רצועת הביטחון בלבנון — נוכחות צבאית מתמשכת בשטח אויב מורכב.
3. הסכמי אוסלו — תקופת תקווה למשא ומתן לפתרון מדיני קבוע.

שתי תפיסות יסוד שגיבו את המסמך המקורי

בעת כתיבת המסמך, רווחו שתי תפיסות שעיצבו את אופיו:

למה צריך לעדכן את המסמך כעת?

שלושים שנה לאחר ניסוחו, מתבססת ההכרה שהמסמך אינו עוד תואם את המציאות. ארבעה היבטים מרכזיים מחייבים עדכון:

"קוד אתי" מול "מצפן ערכי" — ההבדל המהותי

אחד החידושים המשמעותיים של ההצעה החדשה הוא בעצם המסגור של המסמך. "קוד אתי" — המונח שבו השתמשו במקור — מתאים לעולם של מקצועות. הקוד האתי של רופא, של עורך דין, של רואה חשבון. אלה אנשי מקצוע שבחרו את עיסוקם, ושמסכימים מרצונם לפעול לפי כללי המקצוע.

הצבא הוא דבר אחר לחלוטין. השירות אינו מרצון אלא בחוק. הוא איננו מקצוע אלא שליחות לאומית. וכשהמסמך עצמו ממסגר את עצמו כ"קוד אתי", הוא מקטין את עוצמתו לכדי כללי התנהגות מקצועית — במקום להציב חזון של שליחות.

הפתרון המוצע

לפיכך, הקבוצה בראשות אלוף (מיל') עוזי דיין והרב אורי שרקי הציעה נוסח מתוקן למסמך "רוח צה״ל", שישמש מצפן ערכי לפעילות הצבא ללא תוקף משפטי. הנוסח החדש שואב את עוצמתו מארבעה מקורות:

1. מסורת העם היהודי לדורותיו — המקור הראשון, החדש בסדר העדיפויות
2. מסורת צה״ל ומורשת הלחימה
3. זהותה התרבותית-לאומית של מדינת ישראל
4. ערכי מוסר אוניברסליים

לקריאה מעמיקה של כל אחד מערכי המסמך החדש, צללו לעמודי העומק. כל ערך מוצג בנפרד, עם הציטוטים, ההסברים והנימוקים המלאים.