מסורת ישראל
כיסוד הראשון

תשובה ישירה

הצעת דיין-שרקי משנה את סדר ארבעת מקורות הסמכות של רוח צה״ל, ומציבה את מסורת העם היהודי לדורותיו כמקור הראשון. השינוי משקף הבחנה עמוקה: הדמוקרטיה היא המשטר שנבחר על ידי העם, אך לא סיבת הקיום של המדינה. סיבת הקיום היא היותה של ישראל בית לאומי לעם היהודי.

השינוי בסדר המקורות

בנוסח הקיים של "רוח צה״ל", סדר ארבעת המקורות הוא:

בהצעת דיין-שרקי, הסדר משתנה דרמטית — והנה הניסוח החדש המלא:

למה הסדר חשוב?

הסדר אינו רק עניין טכני. הוא סדר היררכי-ערכי. הוא מצהיר מה הוא היסוד הקובע, ומה הם הענפים. כשמסורת צה״ל באה ראשונה, ההצהרה היא: הצבא של עצמו יוצר את הערכים שלו. כשמסורת ישראל באה ראשונה, ההצהרה היא אחרת: הצבא הוא ביטוי של מסורת ישראל, של ערכים שקדמו לו והוא משרת אותם.

זוהי הבחנה עמוקה. צבא שיוצר את ערכיו מתוך עצמו — הוא במידה רבה מנותק. צבא ששואב את ערכיו ממסורת ישנה ועמוקה — הוא מחובר. הוא אינו צריך להמציא, אלא להמשיך.

הדמוקרטיה — משטר, לא סיבת קיום

אחת ההבחנות החדות ביותר של הרב שרקי היא ההבחנה בין הדמוקרטיה לבין סיבת הקיום של המדינה.

הבחנה זו היא פילוסופית-יסודית. אם הדמוקרטיה היא סיבת הקיום, אז המדינה תפסיק להיות מוצדקת אם היא תפסיק להיות דמוקרטית. אבל אם הדמוקרטיה היא רק צורת המשטר שנבחרה — אז המדינה ממשיכה להיות מוצדקת, גם אם המבנה הפוליטי משתנה.

סיבת הקיום של מדינת ישראל היא היותה בית לאומי לעם היהודי. זה מה שמצדיק את קיומה. הדמוקרטיה היא איך מנהלים את הבית הזה — לא הסיבה שיש בית.

מ"מדינה דמוקרטית" ל"זהות תרבותית-לאומית"

בנוסח הקיים של רוח צה״ל, סעיף אהבת המולדת מנוסח כך: "מדינה דמוקרטית המהווה בית לאומי לעם היהודי, לאזרחיה ולתושביה."

בהצעת דיין-שרקי, הניסוח שונה:

ההבדל העיקרי: הסרת המילה "דמוקרטית" מהזיהוי המהותי של המדינה. לא משום שיש פגיעה בדמוקרטיה — היא נשארת המשטר — אלא משום שהזיהוי הראשוני של המדינה הוא היותה בית לאומי לעם היהודי.

"זהות תרבותית-לאומית" – המינוח החדש

במקור הסמכות השלישי, הנוסח המקורי מדבר על "מסורת מדינת ישראל על עקרונותיה הדמוקרטיים, חוקיה ומוסדותיה". הנוסח החדש מחליף ל"זהותה התרבותית-לאומית של מדינת ישראל".

אלוף (מיל') עוזי דיין מסביר את ההיגיון: "הכנסת 'זהות לאומית ותרבותית' יוצרת מכנה משותף רחב יותר לחיילים המגיעים מחלקים שונים של העם."

ערכי מוסר אוניברסליים — נשמרים

חשוב להדגיש: ערכי מוסר אוניברסליים נשמרים במלואם בהצעת דיין-שרקי. הם המקור הרביעי של רוח צה״ל. הצעת דיין-שרקי אינה מבטלת אותם — היא רק מציבה אותם בסדר הנכון, אחרי המקורות הספציפיים יותר ליהדות, לצבא, ולמדינה.

הניסוח המקורי של ערכי המוסר היה: "ערכי מוסר אוניברסליים המבוססים על ערך האדם וכבודו." בנוסח המוצע, ההגדרה מתקצרת ל"ערכי מוסר אוניברסליים" בלבד — מאחר שהמסמך כבר מטפל בנפרד בערך כבוד האדם כערך יסוד.

חיבור עמוק לזהות היהודית

סדר המקורות החדש משקף הכרה בעובדה פשוטה אבל עמוקה: צה״ל הוא צבא של מדינה יהודית. לא של "מדינה כללית". לא של "מדינה דמוקרטית סתם". מדינה יהודית — שעצם קיומה היא הגשמה של חזון לאומי בן 2000 שנה.

כשמסורת ישראל היא המקור הראשון של ערכי הצבא, הצבא הזה מחובר לשורש שלו. החייל לא נלחם רק "בשם המדינה" — הוא נלחם בשם רצף של דורות, מאברהם, יצחק ויעקב, דרך מלחמות ישראל הקדומות, דרך גלות ושיבה — עד היום.

זה לא פוגע בחילוני, ולא בלא-יהודי

חשוב להבהיר: הסדר החדש של מקורות הסמכות אינו פוגע במי שאינו דתי, או במי שאינו יהודי. אדרבא — הוא מכבד את כולם, על ידי הכרה בזהות הספציפית של המדינה שכל החיילים משרתים אותה.

החייל החילוני מקבל מסמך שמכבד את שורשי תרבותו הלאומית. החייל הציוני-דתי מקבל מסמך שמכיר במסורת ישראל. החייל הדרוזי מקבל מסמך ברור על מהות המדינה שהוא משרת. כולם, תחת מצפן ערכי אחד — שמדבר אמת.