תשובה ישירה
הצעת דיין-שרקי מגדירה את הממלכתיות כערך יסוד עומד בפני עצמו, ומעגנת את כפיפות צה״ל לממשלה הנבחרת בהתאם לחוק. שינוי זה מבהיר את שרשרת הסמכות, ומונע בלבול אצל הלוחם בשאלה למי הוא מציית — למפקדיו או למערכות חוץ-צבאיות.
השינוי בנוסח
בנוסח הקיים של "רוח צה״ל", סעיף הכפיפות מנוסח כך: "צה״ל פועל בכפיפות לרשויות השלטון האזרחי הדמוקרטי, ולחוקי המדינה." זה ניסוח רחב, שמותיר מקום לפרשנות.
בהצעת דיין-שרקי, הניסוח מתחדד:
״צה״ל פועל בכפיפות לממשלה הנבחרת ובהתאם לחוקי המדינה.״
— מתוך הנוסח המוצעמדוע השינוי הזה חיוני?
אלוף (מיל') עוזי דיין מסביר שהשינוי נועד לדייק את המציאות המשפטית והפיקודית. הצבא כפוף לממשלה על פי חוק היסוד, והבהירות הזו נדרשת כדי למנוע בלבול אצל הלוחם.
הבעיה עם המונח "רשויות השלטון האזרחי הדמוקרטי" — שהוא ניסוח מכליל. הוא יכול להתפרש כשרשרת סמכות שכוללת לא רק את הממשלה, אלא גם את מערכת המשפט, את הכנסת, ואת מוסדות אחרים. בעוד שמבחינה משפטית, הצבא כפוף לממשלה הנבחרת בלבד.
למה זה חשוב לחייל בשטח?
מבחינת החייל בשטח, הבהירות הזו אינה תיאורטית. היא מעשית ביותר. החייל מקבל פקודות ממפקדיו, שמקבלים פקודות ממפקדיהם, עד הרמטכ״ל — שהוא כפוף לשר הביטחון, שכפוף לממשלה.
השאלה הקריטית: כשפקודה מגיעה לחייל, האם הוא צריך לבדוק אותה מול גורמים חוץ-צבאיים? האם עליו לחשוש שהיא תיפסל בבית משפט? התשובה הברורה — לא. הוא מציית למפקדיו, שפועלים מטעם הממשלה הנבחרת.
צה״ל כצבא העם — ממלכתי במהותו
הניסוח החדש מדגיש גם רכיב נוסף: צה״ל הוא צבא העם, צבא ממלכתי. זה אינו רק עניין משפטי, אלא הצהרה זהותית. הצבא אינו בבעלות מפלגה, סקטור, או כל גורם אחר — הוא של כלל העם.
הניסוח המלא של ערך הממלכתיות בהצעת דיין-שרקי:
״צה״ל הוא צבא העם, צבא ממלכתי, הנתון למרות הממשלה בהתאם לחוק. חיילי צה״ל יפעלו כשהמשימה, ערכי צה״ל וביטחון המדינה לנגד עיניהם, ויעשו זאת ביושרה, בענייניות ובייצוגיות.״
— מתוך הנוסח המוצע, ערך הממלכתיותמ"כור היתוך" ל"מרחב מאפשר"
ההכרה בצה״ל כצבא ממלכתי מתחברת לרעיון מהותי נוסף בהצעה: המעבר של צה״ל מ"כור היתוך" ל"מרחב מאפשר ומאחד".
בעבר, התפיסה הייתה ש"צבא בונה עם, עם בונה צבא" — צה״ל כמעצב הזהות הלאומית. הרב שרקי טוען שגישה כזו "על גבול הפשיזם". צבא לא צריך לחנך — לזה יש את מערכת החינוך. הצבא צריך לתת את הפקודות הנדרשות לביצוע המשימה, ולהיות מרחב שבו כל מגזר יכול להרגיש שייך.
צה״ל כ"כור היתוך"
- הצבא מעצב זהות לאומית
- אחידות תרבותית-זהותית
- גישה אידיאולוגית
- פוגע במגזרים שונים
צה״ל כ"מרחב מאפשר"
- הצבא מאחד מסביב למשימה
- גיוון תרבותי תחת אחדות לאומית
- גישה משימתית-ערכית
- מאפשר לכל ציבור להרגיש בית
הסרת החרדה המשפטית מהחייל
אחת המטרות המרכזיות של הניסוח החדש היא הסרת החרדה המשפטית שמלווה את הלוחם. כיום, החייל יוצא לקרב כשהוא שואל את עצמו: "האם אני אעמוד למשפט בגלל אי-התאמה לסעיף זה או אחר במסמך 'רוח צה״ל'?"
הניסוח של "כפיפות לרשויות השלטון האזרחי הדמוקרטי" מזין את החרדה הזו. הוא מאפשר פרשנות שלפיה הצבא כפוף גם למערכת המשפט, מה שמתרגם ללוחם הבודד שהוא חייב להיות "עורך דין של עצמו" כל הזמן.
הניסוח החדש שובר את המעגל הזה. הצבא כפוף לממשלה הנבחרת. פקודה חוקית — מתבצעת. פקודה בלתי חוקית בעליל — נפסלת. אין מקום לחרדה.